פסק-דין בתיק עפ"ג 19380-04-12

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 3307/08 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בשלוש פריצות לדירות וגניבות מתוכן כאשר הראשונה בוצעה ביום 8.11.05 כמפורט ברישא גזר הדין נושא הערעור ושתי האחרות בוצעו בתחילת שנת 2010 כמפורט בהמשך גזר הדין נושא הערעור.

המערער נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל ול- 9 ו- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל והטענה הראשונה בהודעת הערעור ובטיעוני ב"כ המערער בפנינו היא שביהמ"ש קמא לא התחשב במידה הראויה בהליך השיקומי בכל הקשור לגמילה מסמים שעבר המערער ללא קשר להליך שיפוטי, ושהצליח בו שכן הוא מקבל תחליפי סם ואינו נזקק לסמים שאינם סמי רחוב ומשכך אין הוא חייב לפגוע ברכוש הזולת על מנת לממן אותם.

הטענה השניה בהודעת הערעור ובטיעוני ב"כ המערער בפנינו היא פער בלתי סביר ובלתי מוסבר בעונש שהוטל על המערער לעומת העונש שהוטל על שותפו לשתי הקבוצות בתחילת שנת 2010, הוא חיים סויסה שנידון בת"פ 3989/07 (בימ"ש השלום בת"א) ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 18 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולקנס בסכום 1,500 ש"ח.

ב"כ המערער טוען כי לא היה מקום לאבחן בין המערער לבין סויסה, הגם שסויסה הורשע רק באחת הפריצות שביצע עם המערער בשנת 2010 שכן הוא הודה והורשע גם בפריצה לדירה וגניבה שביצע בשנת 2005, הליכי שיקום שעשה בעבר נכשלו וגם עברו הפלילי הוא עבר מכביד.

ב"כ המשיבה טוענת כי היה מקום לאבחנה בין המערער לבין סויסה שכן סויסה עבר הליך שיקומי מוצלח כמתואר בגזר-הדין, בהתבסס על תסקיר המבחן שהיה בפני ביהמ"ש שגזר את דינו לפיו הוא הביע עייפות מאורח חיים עברייני, מעוניין לשקם את עצמו וללמוד דרכי התמודדות חדשים.

באשר למעשיו של המערער לעומת מעשיו של סויסה, טוענת ב"כ המשיבה כי סויסה הורשע בשתי התפרצויות וגניבות, האחת בשנת 2005 והשניה יחד עם המערער בשנת 2010 לעומת המערער שהורשע בשלוש התפרצויות וגניבות.

באשר להליך השיקומי הנטען על ידי ב"כ המערער, טוענת ב"כ המשיבה כי לא היה זה הליך שיקומי מוצלח ואך שלושה ימים לאחר שהמערער הודה בביצוע ההתפרצות והגניבה בשנת 2005 הוא ביצע את שתי ההתפרצויות בתחילת שנת 2010.

איננו מקלים ראש בהתנהגותו של המערער נושא גזר-הדין שכן הוא פגע ברכושם ובבטחונם של בעלי דירות אליהן פרץ, לשתיים מהן יחד עם אחר, וכן איננו מקלים ראש בעברו הפלילי של המערער בגין עבירות רכוש וסמים.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער ומההליך השיקומי שעבר ועמד, בצדק, על חומרת העבירה של התפרצות לדירות.

בימ"ש קמא גם לא התעלם מגזר-הדין של סויסה אך לטעמנו עונש המאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים איננו מצדיק את ההבדלים שמצא בימ"ש קמא, ובצדק, בהתנהגותו של המערער לעומת זו של סויסה בכל הקשור למספר העבירות שבהן הורשע כל אחד מהם, ולהליכי השיקום של סויסה לעומת הליכי השיקום של המערער.

לאור כל האמור לעיל, נראה לנו כי בימ"ש קמא לא יישם נכונה את עקרון אחידות הענישה והחמיר בעונשו של המערער במידה המצדיקה התערבות של ערכאת ערעור.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה שנת מאסר בפועל.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 2.9.12 בשעה 12:00 במזכירות הפלילית של בימ"ש זה, כשהוא מצויד בתעודת זהות, ואם לא יתייצב - ייאסר.

יתר חלקי גזר-הדין בת"פ 3307/08 (בימ"ש השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ה תמוז תשע"ב, 15/07/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.